רש"י על גיטין ד׳ ב:ו׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על גיטין ד׳ ע״ב:ה׳ רש"י על גיטין ד׳ ע״ב:ח׳ »

1 גיטין פתח ↗

תְּנַן: הַמֵּבִיא גֵּט מִמְּדִינָה לִמְדִינָה בִּמְדִינַת הַיָּם – צָרִיךְ לוֹמַר ״בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם״. הָא בְּאוֹתָהּ מְדִינָה בִּמְדִינַת הַיָּם – לֹא צָרִיךְ. לְרָבָא נִיחָא, לְרַבָּה קַשְׁיָא!

2 פני יהושע פתח ↗

רש"י בד"ה לא צריך ואע"ג דאין בקיאין לשמה כו' עכ"ל. הא דפשיטא ליה לרש"י ז"ל דלרבא נמי ס"ל דבני מד"ה אין בקיאין לשמה אלא דלא איכפת לן ולא ניחא ליה לומר דרבא סובר דבני מד"ה בקיאין לשמה אלא מסוגיא דהכא גופא מוכח כן כיון דעכשיו ס"ד דעיקר דיוקא דמתניתין לאשמעינן באותו מדינה במד"ה א"צ ואי ס"ד דאינהו נמי בקיאין א"כ מהיכא תיתי דצריך דאיצטריך לאשמעינן דלא אע"כ דלרבא נמי אין בקיאין וקמ"ל דאפי' הכי א"צ לומר דלא איכפת לן כיון דרובא דרובא בקיאין וסתם ספרי דדייני כו' וק"ל:

2 חידושי חתם סופר על גיטין פתח ↗

לרבא ניחא פירש"י ד"ה לא צריך ואע"ג דלא בקיאים לשמה וכו'. כ' פני יהושע דהוכרח לפרש כן דלא בקיאים ומ"מ לא חיישי' ללעז דאל"ה מאי קמ"ל דיוקא דמתני' ע"ש ונכון הוא. אלא שלקמן רבה אית לי' דרבא לא פי' כך אלא רבא ס"ל הכל בקיאין. והנלע"ד ע"ד פשוט דאי ס"ד דלרבא נמי לא בקיאי אלא דס"ל לא ניחוש ללעז דמיעוט ק' לכאורה נהי דמשו"ה לא ה"ל לתקן לומר בפ"נ ובפ"נ מ"מ השתא דתקנו לומר בכל מקום בפ"נ משום קיום לא ה"ל לשנותו וה"ל לתקן גם באותה מדינה בחו"ל לומר משום חשש לעז דלשמה. מיהו בהס"ד דה"א בא"י ממדינה למדינה צ"ל ולא באותה מדינה א"כ לק"מ דלא פליג רבנן בתקנתיהו ותיקנו ממדינה למדינה בין בא"י ובין בחו"ל צ"ל ובאותה מדינה לא יאמר אפי' בחו"ל. אך למסקנא דבתי דינם קביעי ובא"י כלל כלל אצ"ל ובחו"ל רק ממדינ' למדינ' קשה שפיר דה"ל להשוות מדותיהם ובחו"ל יצטרך בפ"נ ובפ"נ אפי' באותה מדינה משום חשש לעז דלשמה כדי שיהיה תקנותיהם שוות בא"י א"צ ובחו"ל צריך אע"כ הכל בקיאים וליכא אפי' מיעוטא:

6 הא באותה מדינה - ומעיר לעיר:

7 לא צריך - ואע"ג דאין בקיאין לשמה הואיל ועדים מצויין לקיימו לא צריך:

« רש"י על גיטין ד׳ ע״ב:ה׳ רש"י על גיטין ד׳ ע״ב:ח׳ »